בימי שפוט השופטים, אלימלך ונעמי יורדים מבית לחם לשדי מואב בגלל הרעב. אחרי עשר שנים נעמי שבה, ורות המואביה איתה: ״באשר תלכי אלך״.
פתיחה במפה